אני רוצה לשתף במשו ואולי מישהו ייקח מזה משהו לעצמו...

הלכתי לבר מצווה של חברה הכל היה טוב..עד שהתחילו הברכות.

ואיתן גם הדמעות.

על הבת מצווה שמעיין כל כך חיכתה לה וכבר תיכננה מה ואיך יהיה

ולאן נטוס.

על המשפחה המורחבת שאין

וראיתי את כל הילדים ולא יכולתי לעצור את הדמעות.

רצתי לשירותים שם זה המקום הבטוח שלי בכיתי ,ניגבתי דמעות

וחזרתי.

ושוב התחלתי לבכות שוב רצתי לשירותים שאפאחד לא יראה...שלא

בטעות אהרוס חגיגה.

והחלטתי שאני אלך הביתה בשקט בלי להגיד לחברה שלי שאני

חותכת כי גדול עליי.

ואז בהחלטה של רגע החלטתי להפוך את המצב רוח חזרה.

דימיינתי שאני חוזרת הביתה לבד ובוכה ולא אהבתי את מה

שדמיינתי.

לקחתי החלטה להשאר ולהפוך את האנרגיה של עצמי ולהוציא

לעצמי ומעצמי שמחה.

והצלחתי.

רקדתי שמחתי אפילו לא נכנעתי לאכילה רגשית עם הקינוחים.

מזל שמוסיקה מצליחה לעשות לי את זה.

יש לי מספיק זמן לבכות ולא הרבה הזדמנויות לשמוח.

בחרתי בשמחה גם אם היא לא שלמה.

ובחרתי לא לתת למרה השחורה להשתלט.

עוד איו לי תמונות אבל יש תמונות שלי לפני ערב מאתגר ומוצלח

עבורי.

לא יכולה לשער איזה טריגר יקפיץ אותי.ומזל כי אחרת הייתי נמנעת

מהחיים....

שמחה שהצלחתי לשלוט בטריגר ולא הוא בי.

יש מצבים בחיים ששמחה היא בחירה לגמרי בחירה!