יומני היקר...

כאב- מה איתו?

דיברתי עם חברה היום ,שגם לה יש ילדה מיוחדת. ושאלתי האם עם

השנים זה נהיה פחות כואב.

היא ענתה,שיותר..

כי מבינים כמה זה קשה.

והיום אחרי שנה ואולי בגלל שיצאנו הביתה ומתחילה לבנות את

חיי,חיינו, אני מרגישה הקלה.

ואולי עוד מעט לא ארגיש...

בכלל כאב של אובדן,פרידה, זה משהו שנהיה קל יותר? קשה יותר?.

זו כנראה מערכת יחסים חדשה וארוכה שנכנסתי אליה ,בלי משחקים

בלי מסיכות.

בלי יועצים זוגיים איך חיים יחד עם געגוע.

איך מפנים לו מקום בארון?

באיזה צד של המיטה הוא ישן?

למה הוא מעיר בלילה?

למה הוא נוכח כל היום?

מותר לבגוד ולנהל מערכת יחסים עם החיים עצמם?

עם רגשות אחרים שמחה? הגשמה?

כנראה שזו מערכת יחסים פוליריגשית.

ואפעם אין לדעת מי יהיה הרגש הדומיננטי .

וכנראה אחת המערכות היחסים הכי ארוכות ומשמעותיות ומפחידות

שהיו לי.